המסע אל העצמי - התפתחות אישית בגיל מבוגר

דפנה שלם | יוני 2015

 

כולם שמעו על פרויד, אבל מי מכיר את יונג? האמת – כולנו צריכים להכיר את יונג, בייחוד המבוגרים שביננו. יונג מאד אהב וכבד את האדם המבוגר.

 

קרל גוסטב יונג היה בן זמנו של פרויד. פרויד ראה בו את ממשיכו עד שיונג העז לפתח מחשבה עצמאית וכיוון משלו. פרויד, נרקיסיסט לא קטן בזכות עצמו, לא יכול היה להשלים עם ה"בגידה" וניתק עמו קשר.

 

יונג האמין בכל ליבו שההתפתחות הגדולה והמשמעותית ביותר של האדם מתרחשת דווקא לקראת הזקנה. הוא חילק את חיי האדם לשני מסעות עיקריים. ממשיכי דרכו קראו למסע הראשון "מסע הגיבור" ולמסע השני קראו "המסע אל העצמי". במחצית הראשונה של החיים המשימות העיקריות הן התנתקות מההורים ועמידה במשימות החיים. המסע אל העצמי במחצית השנייה  של החיים הוא מסע פנימי יותר, שלא נסמך על הישגים חיצוניים.

 

היונגיאניים מאמינים שבתוך כל אחד מאתנו יש self – עצמי שמתכתב עם הSELF באות גדולה שמחוצה לנו. אפשר לקרוא לסלף נשמה, נפש או אפילו "ניצוץ אלוהי" או כל ביטוי רוחני אחר. השפה שלנו מוגבלת בתיאור דברים החורגים ממה שאנו יכולים לראות. הדברים שאנחנו מרגישים, הרגע הזו שבו נעתקת הנשימה, כי אנחנו מרגישים משהו אמתי – זהו בדיוק אותו הרגע שאין לנו מילים בשבילו.

 

בגיל השלישי אנחנו יותר ויותר מרגישים את התחושות האלו כשאנחנו רואים שקיעה, משחקים עם הנכד או סתם קמים בבוקר. אנחנו יותר מחוברים לעצמנו, למרכז שלנו ואנחנו יודעים ששם מתרחשים הדברים החשובים באמת. אנחנו יודעים שתפיסת המציאות האישית שלנו חשובה מהמציאות עצמה (אם אכן מציאות אובייקטיבית קיימת כלל).

 

יונג כתב רבים מספריו כשהיה כבר איש זקן. אז אולי לא כולנו כותבים ספרים אבל גם אנחנו יודעים, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, שהגיל השלישי הוא גיל פורה ביותר. אנחנו מנביטים בתוכנו תובנות חדשות וייחודיות שמאפשרות לנו להביט על עצמנו וגם על העולם בתחושה של השלמה אבל גם בתחושה של השתאות.

 

"הראייה שלך תהיה בהירה, כאשר תצליח להתבונן אל תוך ליבך. מי שמסתכל החוצה רואה חלומות ומי שמסתכל אל תוך עצמו – מתעורר." – ק. ג. יונג

 

פורסם באתר סניורים - בתאריך 29/6/15